top of page

המכרז תפור? למה בכל זאת כדאי לגשת! ✍️💡


 

מצאתם משרה לפני חצי שנה שאתם ממש רוצים ומתאימים אליה. התחלתם את תהליך ההתמודדות – הגשת מסמכים, השלמות, מרכז הערכה. עברתם הכל והגעתם לישורת האחרונה – ועדת הבוחנים. אלא שאז "מר שמועתי" החל לעבוד במרץ רב, ומכל עבר שמעתם שחבל לכם על הזמן – המכרז תפור, ולא לכם. עוד אומרות הנשמות הטובות שכל ועדת הבוחנים הזו היא הצגה אחת גדולה והם במקומכם לא היו מוכנים לגשת ולהתבזות כך.

מה עושים?

רגע לפני שאתם מרימים ידיים, הנה 4 סיבות מעולות למה כדאי בכל זאת לגשת:

🎯 כי אין לדעת ספוילר – אני זכיתי לפני כמה שנים טובות, במכרז תפור, לא לי. בהזדמנות ארחיב, מה שחשוב זו המסקנה – על אף שידעתי שהמנכ"ל רוצה מישהו אחר ולא אותי, החלטתי לגשת. אחרי עבודת הכנה מעמיקה ויסודית, הגעתי לוועדה, עשיתי את המירב... 😉

וזכיתי!

בנוסף לניסיון האישי שלי, כל מה שאומר כאן זה מניסיון מצטבר של 30 שנה בשירות המדינה, 20 שנה בעשרות ועדות מכרזים והכנה של כ - 200 מועמדים ומועמדות למכרזים.

אכן, בואו לא ניתמם, לפעמים המכרז אכן מיועד למישהו ספציפי, שבמקרה הוא לא אתם. ועם זאת, שווה לנסות, להתאמץ, לגשת כי לעיתים יש הפתעות לכאן או לכאן. לא פעם מתרחשים שינויים בוועדה עצמה – מתמודדים פורשים, החלטות משתנות, וחברי ועדה מקבלים רושם שונה ממה שציפו, לא מוכנים לישר קו עם הרצון של הממונה ועוד. כשאתם ניגשים, אתם שומרים לעצמכם את הסיכוי להיות הפתעת הוועדה ולהצליח לשבור את ה"סטטוס קוו".לצד הדוגמה האישית שלי יש גם דוגמאות הפוכות של כאלה שהיו מיועדים לזכות ולא זכו. יש לי ידיד שביקש שאכין אותו לוועדה לתפקיד בכיר על אף שהמנכ"ל אמר לו – זה שלך, הוא רצה להיות במיטבו. לאחר הוועדה סיפר לי שהיו שיקולים נוספים, בואו נאמר לא מקצועיים, ומישהו אחר זכה. לסיכום – אין לדעת ולכן – לגשת.

 

🎯 להשאיר חותם מקצועי

גם אם התוצאה נראית ידועה מראש, ההשתתפות בוועדה נותנת לכם הזדמנות למצב את עצמכם כמי שמשחקים ב"מגרש של הגדולים" ולהציג את הכישורים והיכולות שלכם בפני הממונים וחברי הוועדה. לא אחת קורה שחברי ועדה מתרשמים ממועמד "לא מתוכנן" ומקדמים אותו בהזדמנויות אחרות.

הרבה פעמים, מועמדים לא זכו בוועדה הראשונה אליה נגשו, אך מכיוון שהשאירו רושם טוב ומקצועי, זכו בוועדה השנייה או השלישית (כשמדובר בתחומים דומים).

גם מסיבה זו שווה לגשת.

 

🎯 תהליך למידה חשוב

כל מכרז הוא הזדמנות לתרגול ולמידה. ההתמודדות תסייע לכם להבין איך להתמודד טוב יותר בוועדות הבאות, להכיר את סוגי השאלות, ולשפר את ההופעה שלכם. אני תמיד ממליצה לבקש את הפרוטוקול של הוועדה, בין אם זכיתם ובין אם לא. לעיתים ניתן ללמוד ממנו על מה עבד טוב, ומה פחות. כדאי לעשות מעין "תחקור אירוע" אחרי כל ועדה – מה עבד טוב, מה פחות, איפה נתקעתם ובעיקר – מה תעשו אחרת בפעם הבאה. אין לי ספק (שוב, מניסיון מצטבר) שגם אם הפעם לא תזכו, תהיו מוכנים ומדויקים יותר בפעם הבאה.

 

🎯 אחרון חביב – מה החלופה?!

אם החלופה היא להישאר בתפקיד הנוכחי, שחוקים, ממורמרים ובתחושת חמיצות כללית, זה באמת עדיף? בהנחה שאתם מעוניינים להמשיך בשירות המדינה, מעוניינים בקידום לתפקיד משמעותי יותר, אין מנוס מלהמשיך ולהתמודד, גם כשעל פניו אין סיכוי גדול. אם יש לכם חלופה טובה אחרת, מחוץ לשירות המדינה, פרישה מוקדמת, חל"ת או כל דבר אחר – קדימה. אבל אם לא, ממליצה בחום לא להשאר תקועים בתפקיד, לדייק את הבחירות, להתכונן הכי טוב שאפשר – ולגשת! בעיני, כל אחת מהסיבות כבדת משקל כשלעצמה, וארבעתן ביחד – מהוות מענה יסודי וראוי לשאלה – למה לגשת למכרז תפור.




מה דעתכם?

בהצלחה, שלכם כתמיד, מירב 💙 🙏

 

Comments


bottom of page